לתינוקת הקטנה והבריאה בחרו ההורים לקרוא צנאת – שפירושו באמהרית “כוח”, שם שמסמל את התפילה הבלתי פוסקת לשובה של בתם, היימנוט, הנעדרת כבר 826 ימים.
השמחה הגדולה מהולה בכאב קורע לב.
אב המשפחה, טפסאי, שיתף ברגשות המעורבים: “המפגש עם החיים החדשים מרגש, אבל הלב שלנו מדמם. צנאת היא לא תחליף להיימנוט שלנו, שמקומה כאן, איתנו”. טפסאי זעק כי אין כל קצה חוט בחקירה וקרא להקמת צוות מיוחד בשילוב השב”כ: “במדינה שיודעת להגיע לכל מקום בעולם – לא ייתכן שלא מוצאים ילדה קטנה שנעלמה בתוך גבולות המדינה”.
פרופ׳ סלמאן זרקא ביקר את משפחת קסאו והוסיף “כרופא וכהורה, אני מתקשה להשלים עם המחשבה שילדה עדיין אינה נמצאת במקום הטבעי והבטוח ביותר – בבית, לצד משפחתה. דווקא כאן, בין קירות מחלקת היולדות במרכז הרפואי זיו, שבהם אנו זוכים מדי יום לראות חיים חדשים מתחילים ותקווה מתחדשת, בולט עוד יותר חסרונה של היימנוט. אנו מחזקים את המשפחה במסעם הארוך והכואב ומלווים אותם באהבה, בתקווה ובתפילה. קהילת זיו כולה מייחלת לשובה המהיר של היימנוט ומקווה לבשורות שיביאו נחמה ושמחה למשפחה כולה. זו חובתנו כחברה וכקהילה להמשיך לזכור, לחבק ולקוות עד שהיימנוט תשוב הביתה.”משפחת המרכז הרפואי זיו מחבקת את באנצ’י וטפסאי.
אל תשכחו את היימנוט!